113 שנים חלפו מאז נולדה פרידה קאלו. אישה שהיא השראה, דמות צבעונית, עם ביוגרפיה מרתקת ומסקרנת.
פרידה נולדה וגדלה במקסיקו בבית פתוח וליברלי עם אב בוהמייני ואם קתולית. שילוב מעניין לכל הדעות.
קאלו נולדה אל תוך המהפיכה המקסיקנית ואפילו שינתה את תאריך הולדתה לתאריך פרוץ המהפיכה.
קשה לומר שהמזל האיר לה פנים. בילדותה חלתה במחלת פוליו, שהותירה אותה נכה, וכאילו שזה לא הספיק, בנעוריה עברה תאונת דרכים קשה אשר ריתקה אותה למיטתה למשך חודשים וגרמה לה נכות, סבל וכאבים קשים כל חייה. לאחר פציעתה הביא לה אביה בדי קאנווס והיא החלה לצייר עליהם.
מערכת היחסים שלה עם בעלה, שהיה אומן ציורי קיר ומבוגר ממנה ב 20 שנה, ידעה עליות ומורדות ופרידה חיה שנים רבות בצילו. בעלה גם היה אחת הסיבות לכך שפרידה היתה אומנית לא מוערכת בחייה ואשר זכתה להכרה בעיקר לאחר מותה. בעלה האפיל עליה ועשה יחסי ציבור בעיקר לעצמו.
פרידה ציירה דיוקנאות רבים של עצמה, אולי מתוך צורך שלה להתבלט לאור ניסיונותיו של בעלה להקטין אותה. הדיוקנאות מאופיינים בכך שהיא מעולם לא ניסתה להתייפות. להיפך, היא הדגישה את גבותיה העבותות המחוברות ואת השפם כאילו רצתה לצעוק לעולם: ״זאת אני, קבלו אותי כמו שאני״.
הסבל והכאבים שחוותה גרמו לה להתמכר למשככי כאבים. תוך ניסיונות להבין מה משמעות קיומה בחיים היתה פרידה מעורבת ביחסים לסבים, הפכה לקומוניסטית, פמיניסטית ופעילה פוליטית שהתנגדה למעורבות האמריקאים במקסיקו.
יתכן והיתה זאת התקופה בה נולדה, הבית בו גדלה או מסכת הייסורים שעברה, שהפכו את פרידה קאלו לאישה דרמטית, עצמאית ומרדנית.
השימוש שלה בצבעוניות בפרחים על ראשה ובבגדיה מסמלים את אהבתה ליופי ולחיים.
כיום נחשבת פרידה כאומנית מוערכת בעולם כולו. תערוכות עם עבודותיה מוצגות במוזיאונים המפורסמים בעולם.
בעיני ובעיני רבים מהווה פרידה קאלו מקור השראה וסמל יצרי לפמיניזם, לעוצמה נשית, לבחירה עצמאית ולקבלה עצמית.
